בדין איסור תחומין ביום טוב שאלה בשו"ע או"ח סוף סי' תט"ז (סעיף ה') נאמר: "יו"ט נוהג בו עירובי תחומין אבל לא עירוב חצרות". ברצוני לשאול את כב' הרב, מדוע ההלכה מחלקת ביו"ט בין עירוב תחומין לעירוב חצרות. הלא חז"ל הקלו ביו"ט "מתוך שהותרה מלאכה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך", א"כ שהיתר זה יחול גם לגבי עירוב תחומין ביו"ט? תשובה מפורסמת היא קושייתו של המהרש"א בכתובות (ז, ע"א), מדוע לא התירו איסור תחומין גם ביום טוב לצורך אוכל נפש,