נעילת נעלי עור בכיפור
דין נעלי "קרוקס" ביוהכ"פ
חמש פעמים נאמר בתורה שיש לענות את הנפש ביום הכיפורים. מכאן למדו חכמים שביום זה ישנם חמישה סוגי עינויים והם 1. איסור אכילה ושתיה 2. איסור רחיצה 3. איסור סיכה 4 איסור נעילת מנעלי עור 5. תשמיש המיטה.
איסור נעילת נעלי עור – נפסק בשו"ע (סי' תרי"ד סעיף ב') שיש לכך שני טעמים: 1. (משנ"ב ס"ק ה') כל שאינו עור אינו נקרא "מנעל" אלא מלבוש – ומותר. 2. (רמב"ם הלכות "שביתת עשור" פ"ג) מה שאינו עור, קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף.
אמנם הב"ח כתב שראה מרבותיו שהלכו ממש יחפים אך הט"ז (סק"א) חלק עליו וקבע שכבר העיד הר"ן שנהגו ישראל ללכת בנעלים שאינם של עור והמחמיר יחמיר לעצמו, והמג"א כתב שנוהגים להקל כהר"ן.
ואכן רוב הפוסקים מקילים כמו הר"ן וכן פסק ב"כף החיים". שדוקא נעלי עור אסורים אך נעלי גומי או עץ – מותרים, כן המנהג פשוט היום. ואפילו שבנעלי עץ או גומי הסוליה קשה ולא מרגישים את הקרקע – מותר ללכת בהם כיון שאינם מעור.
הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל – התיר ללכת בנעלי התעמלות – כיון שאנו מוגדרים "איסטניסים" (מפונקים) ולכן מקילים בכך.
אמנם הרמב"ם מחמיר בכך שצריך להרגיש את קושי הקרקע, אך השו"ע מקל ופוסקים לקולא.
- במקום שיש זוחלים הנושכים כעקרבים וכדו' – מותר ללכת בנעלי עור, ולאו דוקא בהליכה לדבר מצוה, אלא גם לדבר רשות.
- ואם הולך לדבר מצוה ואינו יכול ללכת לשם ללא נעלי עור (בגלל שהוא מפונק) יש המתירים לו ללכת בנעלי עור ויש האוסרים.
- אך בימינו – כשיש נעלי גומי בצורת נעל לכל דבר, עדיף ללכת בנעלי ספורט. (אך יש לוודא שאינן עשויות מעור).
- כמו"כ מי שהולך למקום שהרצפה בו מלוכלכת (כגון שירותים), אם אין לו ברירה אחרת מותר לו לנעול נעלי עור.
- נעלים הדומות לעור – ואינן של עור – מותרות – שאין בענין זה מראית עין כי זה ידוע לכל שאינן של עור.
ילד שהגיע לגיל חינוך (בן 9 ויש הסוברים שאף פחות) יש לאסור עליו לנעול נעלי עור – ביוהכ"פ.
נעלי עור ביוהכ"פ הם "מוקצה" – ככלי שמלאכתו לאיסור ואסור לטלטלם, אלא רק לצורך גופו ומקומו. אך אם מדובר בנעלי חולה או יולדת – אינן מוקצה.
לפיכך: מותר לנעול נעלי "קרוקס" ביוהכ"פ כי אינם מעור.