אינטרנט בשבת

סימן יד

"אינטרנט" – האם הוא כחנות המוכרת מוצרים בשבת?

שאלה:

האם מותר להשאיר בשבת באינטרנט אתר פתוח למכירת מוצרים לגויים?

תשובה:

שביתת כלים בשבת

הלכה כבית הלל שאין אדם מצווה על שביתת כלים בשבת, ולכן קי"ל במסכת שבת (יח, א): "תנו רבנן: פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו. ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו. ומניחין גפרית תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה. ומניחין קילור על גבי העין, ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו".

ולכאורה אם הדבר אמור באיסורי תורה שמותר להתחיל בערב שבת שייעשו מעצמם במוצאי שבת, כל שכן שהדבר אמור באיסור דרבנן, כמקח וממכר שאינו אלא משום שבות שמותר שהמקח ייעשה מעצמו בשבת. והשאלה נוגעת לשתיים הן לענין העמדת מכונות אוטומטיות לממכר משקאות וכיוצ"ב במקום של גויים, וכן לענין עסקאות הנעשות על ידי גויים באינטרנט.

אמנם הרבה מן האחרונים אסרו להתחיל קנין בערב שבת שיגמר מעצמו בשבת וכדלהלן:

פדיון הבן בשבת

בשו"ע או"ח (של"ט סעיף ח) מנה בכלל הקנינים האסורים בשבת שאין פודין את הבן בשבת. וכתב שם במגן אברהם (ס"ק ח) בשם תרומת הדשן: "ואין לומר יתן המעות לכהן בע"ש מכל מקום איך יעשה עם הברכות והסעודה, יעשנה בערב שבת עדיין לא חלה עליו מצוה, ואיך יאמר וצונו ובשבת נמי לא דהשתא לאו מידי קעביד ולכן ימתין עד יום א".

בדברי התרומת הדשן מבואר שלולי השאלה איך יעשה עם הברכות והסעודה, ניתן היה לתת את המעות לכהן בערב שבת והפדיון יחול בשבת. וראה בשו"ת רבי עקיבא איגר (מהדורה קמא סימן קנט) שכתב שיש להביא ראיה מדברים אלה של התרומת הדשן, שמותר לעשות קנין בערב שבת על מנת שיחול בשבת. אמנם בסיום דבריו כתב ש"מכל מקום צריך ראי' גדולה לזה מהש"ס".

קדושי הכהן הגדול בערב יום הכפורים

בהמשך דבריו מביא רע"א ראיה מהירושלמי שאסור לעשות קנין מערב שבת שיחול בשבת וזאת ממה שאמרו בירושלמי (יומא פ"א) שאסור לקדש אשה בערב שבת על תנאי שאם תמות אשתו בשבת יחולו הקדושין, שהרי זה קונה קנין בשבת, ורק לכהן גדול התירו לקדש אשה בערב יום הכפורים על תנאי, שאם תמות אשתו יחולו הקידושין ביום הכפורים משום שאין שבות במקדש. ובסוף התשובה מסיק שאסור לעשות קנין בערב שבת שיחול מעצמו בשבת.

הגר"מ פיינשטיין באגרות משה (חלק או"ח ג' סי' מד) דוחה לגמרי את הראיה מדברי התרומת הדשן שניתן לפדות את הבן בשבת. כי לדבריו פדיון הבן אין בו כלל מעשה קנין ואינו אלא פרעון חוב במקום שאין חשש כתיבה שאין בו איסור לכן כותב אין כלל להביא ראיה להיתר ממה שכתב התרומת הדשן בפדיון הבן. כמו כן כתב הגר"מ פיינשטיין שאין גם להביא ראיה לאיסור מדברי הירושלמי שאין לעשות קידושין בערב שבת שיחולו בשבת.

ובסיכום דבריו כתב: "ונמצא שאין ראיה לא לאיסור ולא להיתר ויש להחמיר בספק ובפרט שכבר הורה זקן הגאון רעק"א לאיסור, עד שיבורר יותר בעה"י".

בשו"ת כתב סופר (או"ח סי' מו) מסיק כדברי רע"א שאסור לעשות קנין בערב שבת שיחול מעצמו בשבת אמנם כותב הוא לצורך מצוה הדבר מותר כפי שמוכח מתרומת הדשן שלולי השאלה של הברכות והסעודה היה מתיר לתת את מעות פדיון הבן בערב שבת שהפדיון יחול בשבת.

ועדיין צריך להבין במה שונה קנין שאסור לעשותו מערב על מנת שיחול מעצמו בשבת, לשאר המלאכות שמבואר בגמרא שמותר להתחילן בשבת על מנת שיגמרו מעצמן בשבת.

בין שביתת כלים לקנין

בשו"ת אבני נזר (חלק או"ח סימן נא) משיב הוא על כך שיש להבדיל בין קנין שבשעת חלות הקנין צריך שהמקנה יהיה בעולם ואם מת בטל הקנין, משאין כן במלאכה שאפילו מת המלאכה נעשית מאליה:

"חילוק גדול יש, דבכל המלאכות המלאכות נעשות נעשית מאליהם בשבת ואין צריך עוד אל האדם. שאפילו מת האדם טרם נעשית המלאכה. תיעשה המלאכה.  אבל בקנין הרי הקנין נעשה בשבת מחמת האדם, שאם מת או מכר לאחר קנין הראשון בטל, וכיון שהקנין נעשה מכח האדם בשבת. יש לומר דחשוב עושה הקנין בשבת. ואף שלא עשה בשבת, יש לומר כמו מימר חשיב מעשה הואיל בדיבורו אתעביד מעשה חשיב עושה מעשה, הכא נמי הואיל מחמתו נעשה מעשה הקנין חשיב עושה מעשה".

דעת המהר"ם שיק לעומת זאת שכמו שמותר להתחיל מלאכה בערב שבת שתיגמר מעצמה בשבת כך מותר לעשות קנין בערב שבת על מנת שיחול בשבת.

בטרם נעסוק בשאלת הפעלת אתר באיטרנט למכירת מוצרים בשבת, נביא קודם מדברי הפוסקים בענין הפעלת מכונה אוטמטית בערב שבת למכירת מוצרים בשבת:

מכונה אוטומטית המוכרת בשבת

בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי´ קיז) דן הוא לענין העמדת מכונה אוטומטית בערב שבת למכירת משקה או מזון, והגויים קונים ממכונה זו בשבת. וכתב המהרש"ג שאם אין שמו של הישראל על המכונה, וכמו"כ לא ידוע למי שייכת, והיא עומדת ברה"ר ואיננה ברשות בעליה, אין איסור בכך. דאף מלאכה דאורייתא ממש שנעשית מעצמה בשבת מותרת, כפי שפסק בשו"ע (סי´ רנב סע´ ה) דאינו מצווה על שביתת כלים. ואף לתוספות שכתבו הטעם דאסור למכור לנכרי בע"ש אא"כ יוצא מרשות ישראל קודם שבת משום דמחזי כשלוחו, מ"מ מותר בנידון דידן, דדוקא כשהישראל מוכר לו החפץ, אז מיחזי כשלוחו משא"כ הכא הכל נעשה מעצמו, ופשוט שאסור לישראל המוכר, להניח החפצים הנמכרים במכונה בשבת אפילו אם אינם מוקצה.

וראה בשו"ת מנחת יצחק (חלק ג סימן לד) שביאר שבהעמדת מכונה אוטמאטית בערב שבת המוכרת מעצמה לגויים בשבת, יש שתי איסורים של מקח וממכר בשבת:

א. שמקנה את החפץ שיוצא מן מהמכונה לקונה. שהרי הוא מקנה מראש בערב שבת לכל מי שיזכה בחפץ על ידי השלכת מטבע, דבר שאסור לדעת הגאון רע"א ועוד שאסור לעשות קנין בערב שבת שיחול בשבת. הפתרון לכך הוא כותב המנחת יצחק להתנות מראש שכל מי שישליך מטבע בשבת ויקבל חפץ מהמכונה הרי החפץ מכור לו מעכשיו מערב שבת. הדבר מועיל כיון שהלכה שבדרבנן יש ברירה והרי איסור מקח וממכר בשבת הוא דרבנן.

ב. שבעל המכונה קונה בשבת את המעות שמכניסים בשבת לתוך המכונה האוטמטית. לענין זה כותב המנחת יצחק שהפתרון הוא שיאמר בפירוש שאינו רוצה לקנות את המעות שנכנסות למכונה עד מוצאי שבת: "שאיתא בתשובת מהרי"א אסאד (חאו"ח סי' פ"ג), שמצא תקנה לענין דורונות ומתנות שנתונין בשבת להרב לכבוד הדרשה, ויש בזה משום איסור מו"מ, כאשר תמה בזה המג"א (בסי' ש"ו סקט"ו), דיכון המקבל המתנה שלא לקנותו בשבת עד מוצאי שבת, אע"ג דחצרו של אדם קונה שלא מדעתו, היינו בא"י, אבל ביודע ואין מכוון לקנות, לא קניא, כמ"ש המל"מ (פ"ב מה' זכי' ופי"ז מה' גזילה), ואפילו להמהרי"ט שהביא המל"מ שם, דס"ל ידו עדיפא וקנה, מ"מ בכוונה הפכיית, שמכוין ע"מ שלא לקנות, ודאי מודה המהרי"ט שאין קונה הדבר בע"כ, והביא ראיות לזה, ושוב כתב דמצא תקנה הנ"ל בספר המקנה (בק"א ה' קידושין סי' ס"ד), ועי' בזה בתשו' אבני צדק שם (או"ח סי' ל"ד), וא"כ יש עצה גם בנד"ד, דעדיף מהנ"ל, דל"ה רק משום חצר ולא ידו, לומר בפירוש קודם שבת, שאינו רוצה לקנות המעות, עד מוצאי שבת, ושוב אין בזה משום איסור מקח וממכר".

לסיכום כותב בעל מנחת יצחק לענין העמדת מכונה אוטמטית למכירה בשבת לגויים: "דבהתקיים כל התנאים, היינו שהכלי עומדת שלא ברשות ישראל, ובמקום שאינו ידוע מי בעל הכלי, והכל נעשה מע"ש, ועוד יתנה שני התנאים דלעיל קודם שבת, יש מקום להתיר".

ומכאן באים אנו לשאלת הפעלת אתר באינטרנט בערב שבת שימשיך לפעול בשבת:

ישנם שתי אפשרויות של מכירה באינטרנט:

אפשרות אחת מכירת שירותים בשבת כמו שירותי מידע וכיוצא בזה. במקרה זה מכירת השירות נעשית ממש בשבת. באופן זה מלבד איסור הקנין בשבת יש כאן גם שכר שבת שמקבל שכר על נתינת שירותים בשבת.

אפשרות שניה כאשר האתר משמש לכעין קטלוג בו מופיע רשימות או תמונות של מוצרים. הקונה מוסר את כרטיס האשראי שלו ומקבל אישור מחברת האשראי שהם מוכנים לחייב את חשבונו בסכום המקח, כאשר לאחר זמן קצוב בעל האתר מספק את הסחורה לקונה.

יש אומרים שבמקרה זה אין כלל קנין בשבת כיון שהקונה עדיין לא קנה את החפץ בשבת, ורק יש כאן הסכמה מצד הקונה לחייב את כרטיס האשראי שלו בסכום מסוים וסמיכות דעת מצדו על המוכר שיספק לו את הסחורה. זאת ועוד השאלה היא אם במידה והמוכר לא יגבה מהקונה את הסכום האם יוכל הקונה לתבוע את המוכר ואם כן יש לדון אם יש כאן קנין.

למרות כל הדברים האמורים יש חומרה מיוחדת באינטרנט לעומת מכונה אוטמטית, שכן המכירה במכונה האוטמטית יכולה להעשות לגמרי בעילום שם, שכן הקניה נעשית במזומן וגם התמורה ניתנת מיד. מה שאין כן באינטרנט, בו חייבת להיות הזדהות של בעל האתר הן בשביל גביית הכסף מחברת האשראי, והן בלקיחת האחריות על הספקת השירות או המוצר לקונה. וגם אם ננקוט כדעת המהר"ם שיק ודעימה שאין איסור בעשיית קנין מערב שבת על מנת שיחול בשבת, או אף נאמר כדעת המקילים שבכלל לא נעשה כאן מעשה קנין בשבת, עדיין יש כאן כעין אזהרת הרמב"ן בפרשת אמור שלא לעשות את השבת כחול, ואף שהרמב"ן אמר את דברו בדברים שיש בהם טורח, כבר כתב בעל חלקת יעקב (שו"ת או"ח סי' ע) לענין הפעלת מכונה אוטמאטית למכירה מערב שבת, שגם בדבר שאין בו טורח קיימת אזהרת הרמב"ן:

חילול קדושת השבת

"ע"ז נאמר "חכמים הזהרו בדבריכם", בזמן שהטעכניק צועד כך צעדים קדימה, ויוכל היות בימים קרובים, לסדר חנות גדולה ע"י אוטומט וטאנבאנד שהחנות תפתח מאלי' לשעה הנדרש והקונים יבואו לשם אף כשאין שום איש בשם, רק ע"י סיועי הטעכניק של אוטומט ושארי אמצעים כדומה וכדומה יסתדר הכל בשם, תתחלק הסחורה להקונים תמורת המעות שהם נותנים בשם, ואם נזלזל בקדושת שבת בההיתרים של הטעכניק משום שהכל נעשה מעצמו, יוצמח מזה חילול שבת גדול, שאדם בשבתו בביהמ"ד או על שלחנו של סעודת שבת ומנגן זמירות לכבוד שבת, ועסקו או משרדו עובד בשבת עבורו כבימות החול, ומסופקני אם זה אינו דומה להא דרמב"ן בפ' אמור דמקח וממכר הנעשה בקביעות, אף בדברים שאינן של מלאכה אסור מן התורה, הביאו החת"ס סי' קצ"ה בהשמטות, ואף דבאמת חילוק גדול יש, דהרמב"ן מיירי כשהאדם טורח עצמו ביום השבת בעבדות וטירחה, לא כן כשהאדם אינו עושה כלום רק הכל נעשה על ידי המכונה של קודם יום השבת, מ"מ העובדה בעצמה שהעסק שלו עובד בפרהסי' בשבת במקח וממכר עבורו, זה כבר אינו שבתון. ובכל אופן מעובדין דחול או מראית עין בפני ע"ה שלא ידעו דיני התורה לא יצאנו, וגם זכור את יום השבת לקדשו שלא יהא מעשיך בשבת כבחול ג"כ לא נתקיים בעובדות כאלו, ול"ד לההיתר דאוטומט העומד בקרית חצות בלי שם ובלי בעלות שלא נודע למי הוא שייך, אחרת היא, כשאדם עושה דברים כאלו בביתו וברשותו. ועוד ואפשר זה העיקר, דבאויטומט אינו מכוין מלאכתו ליום השבת, אדרבה ניחא לי' שכל הסחורה המונחת באויטומט יזדבן קודם השבת, אבל בני"ד מכוין ביחוד מלאכתו על יום השבת, וכעין זה מצינו נמי לענין חוה"מ דמלאכת דבר אבוד מותר בחוה"מ, ובמכוין מלאכתו לחוה"מ אסור וקונסין אותו כבמו"ק י"ב, אף שמלאכה בחוה"מ פלוגתת הראשונים אי מה"ת או רק דרבנן, אם כן מכש"כ לענין שבת החמורה במכוין להיעשות מלאכה עבורו בשבת דאסור, וכשנתיר שהמסחר והקנין ישתרע גם על יום השבת, אפי' ע"י היתר עפ"י דיני התורה, יוכל לצמוח מזה שקדושת השבת יתחלל ויתזלזל עד למאד, ובני מנע רגלך מזה".

וכבר הורו רבני קשישאי בארץ ישראל, הגאון הרי"ש אלישיב שליט"א, הגאון הר"ש וואזנר שליט"א, והגאון הר"ח קנייבסקי שליט"א, לאסור הפעלת אתר אינטרנט בערב שבת שיפעל מעצמו מעצמם ואין לנו להתיר במקום גדולים.

להלכה:

אין להפעיל אתר מכירה באינטרנט בערב שבת שיפעל מעצמו בשבת.